אחד מעיקרי האמונה הוא שיש שכר לעובד טוב ועונש לעובר עבירה. אין פירוש הדבר שאנחנו מבינים תמיד את חשבונו של אדם אחר במציאות הגלויה – איוב כבר לימד את גבול ההבנה האנושית.
לכן נזהרים מלקבוע על אדם סובל ש"בטח מגיע לו", ונזהרים גם מלבטל אחריות מוסרית בשם המסתורין.
עיקרון השכר והעונש מחייב אותי בעיקר כלפי עצמי.