פחד במציאות מסוכנת הוא טבעי. הכחשה אינה גבורה, וגם היסטריה אינה אמונה. בין לבין נמצאת אחריות: לעשות מה שבידינו, ולהשאיר מה שאינו בידינו.
בתהלים ובנביאים חוזר המתח בין חרדה לבין ביטחון. הביטחון אינו מבטל השתדלות; הוא מונע ייאוש משparal.
כששואלים על "סוף העולם", כדאי גם לשאול: איך אני נשאר אדם יציב ומיטיב בתוך אי־הוודאות?