בעולם המודרני אנחנו רגילים להפריד בין "עובדות" לבין "ערכים". היהדות הקלאסית אינה מתעלמת מההבחנה, אך גם אינה מסתפקת בה: עובדות על המציאות מובילות לשאלות על משמעות, והמשמעות מובילה למחויבות.
ידיעה בלי מחויבות עלולה להישאר תיאוריה. אמונה בלי בדיקה עלולה להישאר סיסמה. הדרך היהודית מחברת: ללמוד את המציאות, להקשיב למסורת, ולבחור באחריות.
כאשר אדם אומר "אני מאמין", כדאי לשאול גם: במה אני מחויב מתוך כך? כי אמונה שאין לה ביטוי במעשה – חלשה מאוד.