בפתיחת משנה תורה כותב הרמב"ם שאוד יסוד היסודות הוא לידע שיש שם מצוי ראשון. הוא אינו פותח ב"להאמין" בלבד, אלא בידיעה – מושג שמחייב הבנה, לימוד ובדיקה.
אין בכך ביטול של אמונה. בישראל, אמונה וידיעה אינן בהכרח הפכים: האמונה מכוונת את הלב, והידיעה מבהירה את השכל. הרמב"ם דורש מאמץ שכלי אמיתי – לא סיסמה, ולא קפיצה רגשית בלבד.
מי שרוצה לגשת לנושא בכנות יכול לשאול: מה אני באמת יודע? מה אני מקבל במסורת? ומה עדיין דורש לימוד? ההבחנה הזו עצמה כבר מתחילה לעבוד.