יש מי שמציג את האמונה כעניין של "רגש בלבד", ואת הידיעה כעניין של "שכל בלבד". המסורת היהודית חוזרת ומשלבת: "וידעת היום והשבות אל לבבך" (דברים ד׳).
ידיעה שלא יורדת ללב נשארת קרה. רגש שלא עובר ביקורת של שכל עלול להטעות. לכן הלימוד התורני דורש גם הבנה וגם פנימיות.
בפועל: ללמוד מקורות, לבדוק טענות, וגם לבחון איך הרעיון משנה את המידות ואת המעשים. שם נמדדת רצינות.