תרבות יהודית חשובה: שפה, זיכרון, לוח שנה, סיפורים. אבל במקורות, הזהות קשורה גם לברית – למחויבות שמעבר להרגשה. אפשר לאהוב פלאפל ועדיין להישאר רחוק מהשאלה "לשם מה אני כאן".
מצד שני, ברית בלי לב עלולה להפוך להרגל ריק. לכן המסורת מחברת שייכות, לימוד ומעשה.
השאלה המעשית לכל אחד: איזה חלק בזהות שלי הוא נוסטלגיה, ואיזה חלק הוא אחריות חיה?