חז"ל לא הסתירו שאלות קשות. ספר איוב, קהלת ומזמורי תהלים מלאים בכאב, תהייה ואפילו מחאה. ספק כנה יכול להיות פתח ללימוד – כל עוד אינו הופך לתירוץ לברוח מאחריות.
הבעיה אינה השאלה עצמה, אלא הסגירות: מי שלא מוכן לבדוק, ומי שלא מוכן לשמוע תשובה. גם "מאמין" וגם "ספקן" עלולים להיות דוגמטיים באותה מידה.
גישה בריאה יותר: להודות במה שאיננו יודעים, ללמוד מה שיש לנו כלים לברר, ולחיות באמת עם המסקנות – לא עם סיסמאות.