ביהדות, האדם אינו רק פרט מבודד. הוא חלק משרשרת: אבות ואמהות, קהילה, זיכרון קיבוצי. השייכות הזו יכולה להרגיש כמשא – והיא גם עוגן.
לא צריך למחוק את הייחוד האישי כדי להשתייך, ולא צריך למחוק את השייכות כדי להיות אותנטי. המתח הזה עצמו הוא חלק מהזהות היהודית.
לשאול "מי אני" כולל גם: למי אני מחויב, ואת מי אני נושא איתי.