התורה מפרטת מצוות שנוגעות לאכילה, לעבודה, לדיבור ולממונות. המסר ברור: הקדושה אינה שמורה רק לבית הכנסת. היא נבחנת בפרטים הקטנים.
"קדושים תהיו" (ויקרא י״ט) מגיע יחד עם ציוויים חברתיים: לא לגנוב, לא לשקר, לא לעשוק שכיר, לא לקלל חרש. הקדושה והמוסר אינם שני מסלולים.
יהודי ויהודיה שנקראים לקדושה – נקראים קודם כול להיות בני אדם ישרים, ואחר כך גם שומרי ברית.