אנשים רבים אומרים: "אני אדם טוב בלב". לעתים זה נכון ברגש – אבל היהדות בודקת גם מעשה, דיבור והרגל. הלב חשוב, והוא אינו תחליף להתנהגות.
חז"ל הדגישו את הפער בין כוונה לבין תוצאה, ובין דימוי עצמי לבין מציאות. אדם יכול להרגיש נדיב ועדיין לפגוע; יכול להרגיש צודק ועדיין להיות קשה.
בדיקה עצמית אמיתית שואלת לא רק "מה אני מרגיש כלפי עצמי", אלא "איך נראים המעשים שלי כלפי אחרים".